החלק הראשון עסק בסטף והשני בדריימונד גרין, שני השחקנים שאנחנו יודעים מה הם מביאים איתם גם לשלבים הקריטיים של העונה, מה שאומר שהגיע הזמן לשאול את שאלת שחקני המשנה. בראשם עומד אנדרו וויגינס, האיש שהוכתר כחוזה הכי גרוע בליגה והפך במדי גולדן סטייט ל"רק קצת אוברפייד" ואחריו כמה שחקנים נוספים, רובם היו אלמוניים או נחשבו שחקנים לא טובים עד העונה הנוכחית.

הפעם ננסה לראות איך כמה משחקני המשנה הבולטים של גולדן סטייט מביאים את עצמם לידי ביטוי, ובמיוחד שני השחקנים החשובים ביותר של הווריורס התקפית אחרי סטף וגרין, שהם אנדרו וויגינס וג'ורדן פול, ואחר כך נעסוק קצת בתנועה ללא כדור וחיתוך לסל שהם משהו שכולם עושים בגולדן סטייט.

נתחיל, כמו בכל אחד מהחלקים הקודמים, בטבלה של הנתונים הקבוצתיים של הווריורס:

בכל הנתונים ניתן לראות שיפור מהפעם הקודמת, חלק מזה בגלל לו"ז קצת יותר קל לקראת סוף העונה וחלק מזה כחלק מהשיפור הקבוצתי והעלאת ההילוך של סטף בשלבים המאוחרים יותר של העונה. גם עם זה, התקפית גולדן סטייט היא קבוצה ממוצעת ואפילו קצת פחות, והצד המוצלח יותר הוא ההגנה.

הנה טבלה שתציג סטטיסטיקות של כל השחקנים הרלוונטיים שהם לא סטף או דריימונד, כלומר אלו שסגרו את העונה כחלק מהרוטציה, בנוסף לדמיון לי שאמור לחזור אליה:

אם נתעלם מהאחוזים מחוץ לקשת של לוני שלא משקפים שום דבר, אפשר לראות שכל שחקני המשנה הרלוונטיים קולעים באחוזים די טובים ביחס לממוצע הליגה שעומד על 36.7% לשלוש ו-53.8% אפקטיבי, וזה למרות שרובם לא קלעים טבעיים, כפי שמעידים אחוזי העונשין הדי נמוכים של רובם ביחס לממוצע הליגה שעומד על 77.8%.

נתמקד עכשיו באנדרו וויגינס, ובמקרה שלו כדאי לשים לב לכך שהוא השחקן שמקבל הכי הרבה בידודים בגולדן סטייט (1.9 למשחק לעומת 1.8 של סטף) וגם הכי הרבה באחוזים (10.5% מהמהלכים לעומת 6.7% אצל סטף). לכן, נתחיל עם כמה מהלכי אחד על אחד, בהם וויגינס מקבל את האפשרות לחדור או לעלות לזריקה מרחוק, לפי מה שנראה לו.

עוד שחקן שקיבל לאחרונה רשות לייצר בעצמו מהלכים הוא ג'ורדן פול. הבחירה ה-28 ב-2019 מפגין שיפור משמעותי ביחס לעונה שעברה, בעיקר ביעילות ואחוזי הקליעה, כך שבתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר מהלכים בהם פול מקבל את האפשרות לקחת שחקן לאחד על אחד, ובמקרה שלו זה לרוב נגמר בניסיון לשלשה, כמו במהלך הבא.

אמנם רוב הזריקות של פול הן מחוץ לקשת (276/474), אבל השיפור המשמעותי ביחס לעונה שעברה נעשה מהטווח ששווה 2 נקודות ממנו פול קולע העונה ב-54.5% טובים מאוד לעומת 39.2% מזעזעים בעונה שעברה. כאן פול מייצר בכדרור ונכנס לכיוון הסל במה שמסתיים בזריקת חצי מרחק לא פשוטה, אבל כזו שהוא ישמח לקבל.

בזמן שאין לגולדן סטייט רכז מחליף קלאסי, מי שהופך לאחרונה להיות מנהל המשחק המרכזי של גולדן סטייט בדקות המנוחה של סטף וגרין הוא דווקא פול, והיה ניתן לראות את זה בכמה דקות ברבע השני נגד ממפיס, אז ההתקפה של הווריורס עברה דרכו, ובמשחק נגד הפליקנס בו השחקנים הבכירים קיבלו מנוחה. במהלכים הבאים הוא עשה זאת בפיק-אנד-רול עם קוון לוני.

במהלך הבא פול מוסר לחואן טוסקנו-אנדרסון (חט"א), מגיע מיד לקבל את הכדור בהנד-אוף ומכניס את הכדור לטוסקנו-אנדרסון שחותך לצבע בעוד דוגמה לשיפור של פול בקריאת המשחק ובקבלת ההחלטות.

גולדן סטייט כקבוצה מדורגת 4 במהלכים של חיתוך לסל ו-3 בנקודות שיוצרו כתוצאה ממהלך כזה, ולכן את המהלכים האלה נבחן בעין קבוצתית. שאחד מהמהלכים הבולטים של גולדן סטייט לאחרונה הוא מסירת אלי-הופ של גרין לוויגינס, לרוב אחרי חסימה של סטף לוויגינס. הנה כמה דוגמאות.

עכשיו נראה את פול חותך לסל כשהמוסר הוא חואן טוסקנו-אנדרסון שמדורג 3 באסיסטים אצל גולדן סטייט, אחרי גרין וסטף כמובן, ומראה הבנת משחק מעמדת הפורוורד-סנטר באופן שמזכיר את דריימונד עצמו.

הפעם חט"א הוא זה שחותך לסל בזמן שהוא מנצל את תשומת הלב ההגנתית המוקדשת לסטף, וקרי מוצא אותו לדאנק קל.

והנה השחקן היחיד חוץ מסטף, גרין ולוני שהיה חלק מהאליפות האחרונה של גולדן סטייט – ג'ורדן בל – בהופעה היחידה שלו במדי הווריורס העונה אחרי שעבר במינסוטה, ממפיס וגם וושינגטון ב-2 העונות האחרונות. בל הוא זה שמקבל את הכדור מהרוקי ניקו מאניון ומוצא אותו בתנועה לכיוון הסל.

הפעם זה מאניון שמרים אלי-הופ מרשים מהחצי אל מולדר.

והנה מולדר הוא זה שמוצא את ג'ורדן פול שחותך לסל.

אני סבור שניתן לראות בתקופה האחרונה שהמשימה של סטיב קר העונה – לגרום לשחקני המשנה להשתלב בסגנון המשחק הייחודי של גולדן סטייט ולהתאים לסטף ודריימונד – הושלמה די בהצלחה. עכשיו השאלה היא מה מזה יבוא לידי ביטוי גם במשחק הפליי-אין הלילה נגד הלייקרס ובמה שיהיה אחר כך העונה. על ההיערכות לעונה הבאה, ועל השאלה האם ואיך הווריורס יכולים שוב להפוך לקונטנדרים, נדבר כשיגיע הזמן.